אמריקה… לא מה שחשבתי

חצי שני של אוגוסט 2020. בישראל, בשלב הזה, אתה כבר מטוגן היטב בשמן קיץ עמוק ומייחל לאיזו הקלה בלחות, במינסוטה, זה השלב בו אתה מבין שלא נותרו הרבה ימים להיות בחוץ וכדאי שתנצל אותם. האמת, די נעים פה עד סוף אוקטובר, אבל סוף הקיץ ממש מעבר לפינה.

חזרה ללימודים

קראתי וראיתי הרבה דיונים סביב החזרה ללימודים בישראל אז הנה מה שנעשה בצד הזה של כדור הקורונה.

לפני הפרטים, קצת על התמונה של ארה״ב כמדינה – מחוץ לארה״ב, העולם מכיר בעיקר דברים שנעשים ברמה הלאומית, ע״י נשיא ארה״ב. כישראלי, ארה״ב נראתה לי כמו ישראל. תפסתי את הממשל והנשיא כמקבילים לממשלה ולראש הממשלה. בפועל, הגורם המשמעותי ביותר עבור האזרח האמריקאי הוא מושל הסטייט. זו המקבילה האמיתית לישראל.

אפשר להגיד הרבה דברים על מינסוטה, אבל מסודר כאן. כך גם החזרה לבתי הספר.

ביוני, הודיע המושל שב 30 ביולי יודיע על תוכנית לפתיחת שנת הלימודים. בזמן שטראמפ הודיע מעל כל מסך אפשרי שחייבים לפתוח את כל בתי הספר באופן מלא ובכל מצב, המדינות השונות עשו כל אחת את התוכניות שלה. ב 30 ביולי, כמתוכנן, החליט מושל מינסוטה – כל מחוז בסטייט יקבע בעצמו אם ואיך לפתוח את שנת הלימודים באופן עצמאי ועל פי נתוני התחלואה שלו. לאורך שנת הלימודים, בתי ספר יבחנו את מצב התחלואה אחת לשבועיים ויעדכנו את התוכניות בהתאם. בפועל, מסתבר, לנשיא ארה״ב מעט מאד השפעה ממשית בנושאים שכאלו.

בחודש שקדם להחלטת המושל בתי הספר דיווחו כל שבוע על ההכנות.

מיד עם הודעת המושל, בתי הספר, שהתכוננו לכך, החלו לפעול. ב 31 ביולי נתבקשנו למלא שאלון העדפות – לימודים מרחוק, כרגיל או פתרון מעורב. ב 7 באוגוסט קיבלנו הודעה שהלימודים בחודש הראשון יתקיימו במתכונת של למידה מרחוק. ביה״ס התחייב שלמידה מרחוק תוצע, למי שירצה בכך, לאורך לכל השנה. ב 18 באוגוסט התקיימה מצגת אונליין להורים בה הוסבר כיצד תעבוד שנת הלימודים הקרובה.

הנקודה המהותית היא שהמערכת לוקחת אחריות מקצה לקצה על האפשרות של התלמיד ללמוד מרחוק באופן יעיל. חיבור אינטרנט בבית התלמיד הותקן לכל תלמיד שדיווח על חוסר שכזה. כל ציוד הלמידה (מחשבים, אייפדים) מסופק ע״י בית הספר ללא תשלום. ב 19 באוגוסט, כל משפחה הגיעה לביה״ס בשעה שנקבעה לה (על מנת לא ליצור צפיפות), וכל הציוד נאסף.

לא הכל מושלם (קראו את הקטע הבא…) אבל לפחות בהיבט החזרה ללימודים בתקופת המגפה, לא מצאתי ולו גם פגם קטן בהתנהלות מערכת החינוך המקומית בזמן משבר שכזה.

זהו – באחד בספטמבר מתחילים ונראה איך יעבוד כל העסק הזה.

טלוויזיה לכל דעה

לוקח זמן ללמוד מקום חדש, אחרי כ 5 שנים אני מרגיש שאני מבין חלקים משמעותיים יותר מהכפתורים שמפעילים את המכונה האמריקאית. אחד הדברים הביזאריים ביותר בארה״ב הם ערוצי החדשות. אנסה להסביר.

בגדול, יש כאן ערוץ חדשות לכל דעה. מצד אחד Fox News ו OANN ומצד שני CNN ו MSNBC. החלוקה  מוחלטת – כל צד מספר את הסיפור שלו. רק את שלו.

שעות הפריים טיים של 3 הערוצים (7 עד 10 בערב זמן מינסוטה) דומות מאד. המגישים, שונים – טאקר קרלסון, שון האניטי ולורה אינגרהם – פוקס ניוז. אנדרסון קופר, כריס קומו ודון למון – CNN, כריס הייס, רייצ׳ל מאדואו ולורנס אודונול – MSNBC. כמו כל דבר בארה״ב השיטה זהה – לכל כוכב יש שעה – רבע שעה מונולוג. 3-4 ראיונות ו 5 דקות מונולוג סיום.

כמו כל דבר בצבא, תוכן התוכניות, בכל הערוצים, מורכב מ 3 חלקים – ביקורת של המגיש על הפוליטיקאים מהצד השני, ביקורת על הערוץ ״מהקבוצה השניה״, ראיונות עם פוליטיקאים מהצד ״שלנו״. זהו. אין הצלבות. דמוקרטים ליברלים  יתראיינו רק ב CNN. רפובליקנים שמרנים יתראיינו רק בפוקס ניוז. פוקס ניוז ידווחו על המהומות (שמרנים לא אוהבים הפרות סדר) MSNBC יעסקו רק במגפה והשפעותיה.

אם בישראל ביסמוט וגיא פלג ישבו באותו אולפן והאחריות להבין מי בעד מה היא על הצופה, בארה״ב לכל אחד יש ערוץ משלו וכל אחד ישדר רק את מה שהוא רוצה שהציבור יראה. זה די מדהים. קורונה בארה״ב? פוקס לא יגעו בנושא הזה כלל וכלל ערבי שידור שלמים. CNN יעסקו רק בזה. הפגנות והרס? פוקס יתארו את האנרכיה בערים הדמוקרטיות. ב CNN כמעט ולא יקדישו זמן.

בעוונותי, פיתחתי תחביב לנחש במה יעסוק המונולוג של כל מגיש בכל ערב. אני לא רע בזה. פעם שהבנת את השיטה זה כל כך צפוי שזה פשוט נורא.

אז כשבישראל השיח כפי שהוא נראה כרגע, ויש עימותים וצעקות על המסך כמעט בכל תוכנית, אז תדעו שבארה״ב אין עימותים… וזה הרבה יותר גרוע.

אופטימיות

שבוע הבא (להוציא תקלות אפשריות) מתחיל הטור דה פראנס. הפעם עם רוכב ישראלי (בהצלחה גיא ניב). בעוד מספר שבועות, גם הויקינגים חוזרים לעוד עונה של פוטבול (עוד נראה איך זה יעבוד, אבל קאזינס אומר שהוא צריך לזוז קצת יותר…).

ב 2020 הנוראה עלינו להשתמש בכל פרט חיובי. אז יאללה.

ד״ש

כתיבת תגובה