על פוליטיקה וסבלנות

אני נמנע מלכתוב על פוליטיקה אבל הסיפור הפוליטי בישראל כל כך מעניין עכשיו שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום.

קשה להבחין בעיקר מבעד לכל הרעש שיש מסביב, אבל אם מסירים את מסך העשן, את הרעש ואת עמית סגל, ומביטים רק על מעשים, אז התמונה די ברורה.

המבחן הראשון של כחול לבן היה ההמלצה לנשיא. הם הצליחו מאד. 61 חברי כנסת המליצו על גנץ. המקסימום שיכלו להשיג. מאז – 4 המפלגות שהמליצו על כחול לבן הגישו יחד מכתבים ליו״ר הכנסת על מנת לכנס את המליאה ולהחליף את אדלשטיין. לאחר סירובו של אדלשטיין, 4 המפלגות הגישו יחד את הבג״ץ נגד המהלך של הליכוד. גוש ה 61 עובד יחד. זאת עובדה.

הליכוד, מצידו, עושה כל שביכולתו על מנת לעכב ולמנוע את המהלכים של כחול לבן. דחייה של הקמת ועדות הכנסת, דחיית ישיבות מליאה של יו״ר הכנסת והצגות של ביבי בפריים טיים כל יום. הכל! מבחינתם – בצדק! הם נהגו אותו דבר במאבק על בקשת החסינות, אבל משהיה ברור שהפסידו, נתניהו משך את הבקשה. נתניהו משחק על כל המגרש הפוליטי, הרבה פעמים בלי לכבד את הכללים. אבל כשאין רוב גם כוחו מוגבל…

עד כאן העובדות. מעכשיו גם קצת ניתוח.

העם, לא נתן לכחול לבן 70 מנדטים… יש להם רק 61 וגם זה בהרכב לא פשוט כלל וכלל. בנוסף, הליכוד עדיין מחזיק שתי עמדות כוח משמעותיות ביותר – רוה״מ ויו״ר הכנסת. בתנאים אלו ותחת מצב חירום לאומי, גנץ מנהל מערכה מאוד מורכבת.

להערכתי, יש לבני גנץ ממשלת מיעוט והעובדה שהוא לא מציג אותה עכשיו היא כנראה בגלל שהוא מנסה להשיג עסקה טובה יותר. זה מאוד הגיוני וזה בדיוק מה שהוא צריך לעשות.

הדרך לעסקה משופרת עבור כחול לבן ושותפיה, עוברת בהוצאת נתניהו מהמשחק עם שני חוקים – חוק קציבת קדנציות וחוק המונע מראש ממשלה לשרת תחת כתב אישום. כדי לממש את האסטרטגיה הזאת הם צריכים להחליף את אדלשטיין (שקובע מה עולה לדיון בכנסת) ורוב בוועדות הכנסת. הם מנסים לעשות את המהלכים והליכוד מנסה לשבש אותם.

למרות המכשולים שהליכוד מפזר, כחול לבן ינסו להעביר את החוקים לפני פקיעת המנדט מהנשיא. אם החוקים יעברו, לא ישארו לנתניהו כדורים במחסנית – הוא לא יהיה במשחק בבחירות רביעיות ולא יוכל להיות ראש ממשלה עם כתבי אישום. עמדת כחול לבן במשא ומתן תשתפר דרמטית.

תגובת הליכוד למהלך הזה, ובצדק מבחינתם, היא פאניקה מוחלטת. לחץ על כל המגרש. זה ההסבר ההגיוני היחיד שאני מוצא למהלכים הלא חוקיים, על פי היועץ המשפטי של הכנסת אתמול, של אדלשטיין ונתניהו. הם מבינים שאין להם סיכוי. המספרים נגדם.

יש המון רעש תקשורתי, בעיקר מצד עמית סגל, שלדעתי פעם היה עיתונאי והיום הוא נציג הליכוד בתקשורת, שטוען כבר כמה ימים שכחול לבן מתפרקת למרות שזה פשוט לא הגיוני בשום צורה שזה יקרה, אלא אם כן גנץ, יעלון, לפיד, שלח אשכנזי ושות׳ הם טיפשים גמורים. אני לא חושב שהם טיפשים.

אחרי אופציית האחדות ללא נתניהו, במידה ולא יעלה בידי גנץ לחבר את הליכוד של אחרי נתניהו, גם הנדל והאוזר, בלית ברירה, ייתמכו בממשלה הצרה.

לפיד מנסה להגיע לשלטון כבר כמעט עשור ובני גנץ נמצא כפסע מראשות ממשלה. אני לא רואה איך הוא מחזיר את המנדט. ואם כן, אם לא יהיה לכחול לבן רוב בגלל העדר תמיכה של חברי מפלגתם, כנראה שמגיע להם להפסיד…

נכון לעכשיו, הזמן לטובת כחול לבן. הם מנהלים אותו בסבלנות וחוכמה בתנאים מורכבים ביותר – מנסים לשפר את העסקה למקסימום, ממשלת מיעוט זו לא האופציה הכי טובה מבחינתם.

הליכוד? נלחם חזק. מלוכלך מאוד לטעמי, אבל בכל הכלים העומדים לרשותו.

מי אתם רוצים שינצח זו כבר שאלה הקשורה לשאלה את מי אתם אוהדים. המאבק האדיר שקורה בפרלמנט הישראלי באמת מרתק. פוליטיקה יצרית וקשה. נכון לעכשיו, בהעדר ספורט אמיתי, זה הכי קרוב לספורט שיש.

ד״ש ממינסוטה. שימרו על עצמכם בריאים ושיר מתבקש.