ויקינגים. דרמה בהמשכים. פרק 8 – סוף.

כואב אבל פחות

לשם הדיון, נשים לרגע בצד שתי סוגיות מרכזיות בליגת הפוטבול: בריאות השחקנים – בעיה ספציפית לפוטבול, והבדלי המעמדות בין בעלי הקבוצות לכוכבי הליגה – שיקוף של בעית מעמדות גדולה יותר בארה״ב. מלבד שתי הנקודות הנ״ל ה NFL מנוהל קרוב לשלמות – מערכת שדואגת לשוויון ספורטיבי בין הקבוצות – בעיקר באמצעות דראפט ותקרת שכר, חלוקת הכנסות שוויונית ממרצ׳נדייז, שיווק וניהול זכויות שידור. הליגה משודרת ב 4 רשתות הטלוויזיה הגדולות בארה״ב – NBC, CBS, FOX ו ESPN בלוח זמנים קבוע כבר שנים מה שהופך את הצפיה להרגל. יחד עם ה NFL Network, רשת טלוויזיה עצמאית בבעלות הליגה המוכרת את שידורי המשחקים בכל העולם, זה פשוט מפעל הספורט הטוב בעולם. כל הניהול הזה מתנקז לתחרות ספורטיבית מצויינת שאומרת דבר אחד פשוט – אתה טוב רק כמו התאקל, המסירה, החסימה או התפיסה האחרונה שלך.

בסן פרנסיסקו, במשחק הכי חשוב, הויקינגים פשוט לא היו טובים. זה היה צפוי, אבל זה היה צפוי גם בשבוע שעבר… ובגלל שזה היה כל כך חד צדדי, זה היה מאכזב אבל זה לא כאב כמו הפסד בשניה האחרונה.

אחרי שבועיים של מנוחה, באצטדיונם הביתי, ומול ויקינגים סחוטים פיזית (4 טיסות ב 6 ימים – מינסוטה –  ניו-אורלינס – מינסוטה – סן פרנסיסקו) ונפשית, ה 49רס הצליחו לעשות לויקינגים מה שהויקינגים עשו שבוע שעבר לסיינטס. זה מאוד פשוט – הגנה חזקה, אגרסיביות והופעה ספורטיבית טובה יותר. ככה פשוט. כשהליגה תחרותית אין הנחות והתשלום במזומן.

כל חלקי הקבוצה היו גרועים ובראשם היעדר המנהיגות של קאזינס. קאזינס הוא כנראה הקוורטרבק היחידי מבין ה 8 הק״ב האחרונים של העונה שיותר משקבוצתו תלויה בו, תלוי הוא בקבוצתו. אם הקבוצה חלשה קאזינס דועך לתהומות נוראיים – העדר המנהיגות, האנרגיה המפוחדת וחוסר האתלטיות שלו סנאפ אחרי סנאפ (סנאפ = מהלך) הורגים את ההתקפה של הויקינגים והתוצאה היא הופעה מביכה ברמת קיצון.

מה הלאה?

סה״כ הייתה עונה לא רעה ומאוד ויקינגית. הרבה משחקים טובים וכיף גדול בניצחון האחרון בפלייאוף. ואז, כשנראה היה שהקבוצה יכולה ללכת רחוק, הנפילה הכואבת שהראתה לכולם שהיא לא באמת יכולה… סן פרנסיסקו הראו לויקינגים כמה רחוקים הם מהסופרבול הנכסף.

האתגרים הניהוליים העומדים בפני הויקינגים עצומים ובראשם הרבה שחקנים שמסיימים חוזה ויידרשו הרבה יותר כסף על מנת להישאר בקבוצה וגם לא מעט כאלו שיש להיפרד מהם כי הם לא טובים ושואבים הרבה מדי כסף מתוך עוגת השכר המוגבלת. ביומיים שאחרי ההפסד, 3 ממאמני הקבוצה חתמו על הסכמים בקבוצות אחרות ובראשם קווין סטפנסקי מאמן ההתקפה המוערך של הויקינגים שאחראי יותר מכל על אסטרטגיית המשחק של הקבוצה שכל מטרתה הייתה למזער את החסרונות של קאזינס ע״י מערך משחק שייביא לידי ביטוי את מעט הדברים שהוא עושה טוב (נותן את הכדור לרץ ומוסר היטב למרחוק כשאין עליו לחץ).

קשה להסביר עד כמה משמעותית עונת הפוטבול לעיר כמו מיניאפוליס. לדוגמא: מחיר חדר במלון 5 כוכבים במיניאפוליס בסופ״ש בו לא מתקיים משחק הוא סביב ה 100$ (זול פה…), בשבוע שיש משחק פוטבול המחיר נוסק ל 250$. החורף במינסוטה לא נורא השנה, יש ימים בהם הטמפרטורה מעל האפס צלזיוס גם בינואר שזה נהדר, אבל הרבה פחות כיף כאן כשאין את האנרגיה הנפלאה שפוטבול מעניק למקום. אני משוכנע שבקנזס, ניו אורלינס, בולטימור וערים נוספות האפקט דומה אם לא גבוה מכך.

הויקינגים הודחו אבל הליגה מגיעה לרגעי השיא

הויקינגים כבר לא, אבל הליגה עדיין מרתקת. לאמאר ג׳קסון, ה QB של בולטימור, שהוליך את קבוצתו כל העונה למאזן הטוב בליגה וליתרון ביתיות, נכנע, בדיוק כמו הויקינגים, לקבוצה שהייתה פיזית וחדה ממנו. שוב נוכחנו שפלייאוף זה עולם אחר והטיטאנים מטנסי פשוט נעלו את בולטימור המבולבלת וניצחו משחק חוץ שני בכדי לפגוש את קנזס בגמר ה AFC – יום ראשון 10 בלילה שעון ישראל. בקנזס משחק פטריק מהומס. תופעה. ילד מטריף, ו QB כל כך שונה מקאזינס. מהומס הוביל את קנזס לניצחון 51-31 מדהים אחרי שהיו בפיגור 24-0. בטאצ׳דאון האחרון כתבו על השלטים שנגמרו זיקוקי הדינור כי אף אחד לא מתכונן ל 51 נקודות בפוטבול ו 7 טאצ׳דאונס במשחק. אבל קנזס ומהומס יכולים.

בגמר ה NFC ינסה ארון רודגרס להוביל את גרין ביי פאקרס (הקבוצה השנואה ביותר במינסוטה…) מול סן-פרנסיסקו האימתנית. רודגרס כנראה לא ישבוק חיים כמו קאזינס אבל במפגש האחרון בין הקבוצות הפאקרס הובסו 38-7. אבל אנחנו כבר יודעים – פלייאוף ועונה סדירה זה לא אותו דבר וב NFL אתה טוב כמו ה 5 הדקות האחרונות שלך…