ויקינגים. דרמה בהמשכים. פרק 2 – אולי השנה?

בפרקים הקודמים – מבוא, 01 – היום בו האדמה רעדה

ניהולית – מינסוטה וייקינגס היא מעסיק ללא רחמים. אם אתה לא טוב אתה בחוץ.

הויקינגים, עם אחד האצטדיונים היפים בליגה ועם מרכז אימונים, לוגיסטיקה ותקשורת (רק כשהגעתי לפה הבנתי עד כמה קבוצות פוטבול הם אימפריות כלכליות עם תחנות טלוויזיה ושווי של מליארדים) מהמפוארים בארה״ב, מנוהלים כמעט באכזריות.

לדוגמא – בעונה הקודמת, הבועט של הקבוצה, שחקן צעיר שזה עתה נבחר בדראפט, החמיץ מספר בעיטות במשחק הפתיחה. באותו ערב הוא פוטר והוחלף. היום הוא עושה חייל בקבוצה אחרת אבל בצוות הניהול הנוכחי של הוייקינגס אין זמן ואין הנחות. הקבוצה מתנהלת כאילו אלו 3 השנים בהם אפשר להגיע אל הסופרבול ולנצח.

כל ההחלטות נגזרות מהמטרה הזו.

איפה היינו? אחרי עונה יוצאת דופן ב 2017-2018 הנהלת הקבוצה בטוחה ביכולתה להגיע לסופרבול.

במגבלות הזמן והתקציב של ליגת הפוטבול מחליטה הנהלת הויקינגים ללכת על מה שנראית כאופציה הכי טובה שיש לקבוצה באותה תקופה ולהביא את קירק קאזינס, הק״ב של הוושינגטון וויזארדס, למינסוטה.

קאזינס זוכה לחוזה נדיר. 84 מליון דולר מובטחים(!!) ל 3 שנים. בוא נשים רגע דגש על ה״מובטחים״ ועל המשמעות של ה ״הבטחה״ – בגלל שבליגת הפוטבול יש תקרת שכר לכלל השחקנים בקבוצה (188 מליון דולר לקבוצה בשנה אם שאלתם את עצמכם), התחייבות כלפי שחקן אחד לתקופה של 3 שנים אומרת שגם אם הוא גרוע וגורם לקבוצה נזק, לא ניתן להחליפו כי חייבים לשלם לו את השכר ולא ניתן יהיה להביא מישהו במקומו.

זו חתונה ל 3 שנים – לא משנה מה יקרה.

קאזינס הוא ק״ב לא רע אבל עם בעיה רצינית אחת – הוא לא טוב ברגעים החשובים והקשים באמת.

זה אומר שבניגוד לק״ב כמו טום בריידי וארון רודג׳רס שפורחים כשהכל קשה וצריך מהלך מנצח, הרקורד של קאזינס נגד קבוצות טובות ובמשחקי פריים טיים הוא זוועתי. נכון לדצמבר 2018 – במשחקי פריים טיים 5-13, נגד קבוצות עם מאזן ניצחונות הפסדים חיובי (> 50%) – 4-20, במשחקי מאנדיי נייט פוטבול – 0-7.

בשנתו הראשונה בקבוצה קאזינס עשה הכל על מנת לשמר את תדמיתו הבעייתית עם הפסדים והופעות בעייתיות בכל המשחקים החשובים. אחרי מאזן של 13-3 בעונה שקדמה להגעתו, הויקינגים מסיימים את 2018-2019 עם 8-7-1 מאכזב ובלי הכרטיס לפלייאוף.

להגנתו של קאזינס ניתן לומר שפוטבול הוא משחק קבוצתי וההצלחה של ק״ב היא נגזרת של הרבה גורמים. למשל –

קו ההתקפה של הקבוצה אמור להעניק לק״ב הגנה וזמן לזרוק אך אם הוא חלש הק״ב כל יהיה כל כך עסוק בהישרדותו, שלא יהיה לו זמן לזרוק. בטח שלא לדייק.

משחק הריצה של הקבוצה – נגזרת של קו ההתקפה והרץ (Running Back). מאפשר משחק ריצה שלא דורש מסירות ומוריד הרבה עומס מהק״ב, כמו כן, מקשה על הגנת היריב משום שמכריח את ההגנה להתגונן גם בפני הריצה וגם מפני מסירות העומק.

ניהול ההתקפה של המאמנים (Play Calling) – בסוף עונת 2018-2019 מייק זימר, מאמנה הראשי של הקבוצה, מפטר את ג׳ון דה פיליפו, מאמן ההתקפה שלו, משום שניהול המשחק לא תאם את האופן בו רצה זימר לנהל את ההתקפה. זימר ראה לנגד עיניו יותר ריצה ופחות מסירות. ללא רחמים, די-פיליפו היה בחוץ (היום מאמן את הניו יורק ג׳איינטס). האם זה מפני שלא סמך על יכולתו של קאזינס לזרוק? אולי.

בכתב התביעה נגד קאזינס יטענו כי ק״ב טוב יסתיר את חולשותיה של הקבוצה ויקח אותה אל מעבר למגבלותיה. ק״ב בעייתי יעצים את חולשותיה של הקבוצה ויגרום לה להראות הרבה פחות טוב מכפי שהיא יכולה להיות.

לקראת העונה הנוכחית הויקינגים, מודעים לבעיות קו ההתקפה, בוחרים סנטר, השחקן המרכזי בקו ההתקפה, כבחירה שישית בסיבוב הראשון של הדראפט. דאלווין קוק, הרץ של הקבוצה מבריא מפציעותיו ואמור סוף סוף לממש את הפוטנציאל האדיר שלו, יחד עם אחד מצמדי התופסים הטובים בליגה – אדם ת׳ילן וסטפן דיגס, הויקינגים מגיעים לעונה הנוכחית עם קבוצה מגוונת בהרבה וכזו שרצה כבר עונה שלמה יחד.

לקאזינס יש עכשיו מעטפת מגוונת ואיכותית ביותר, איתתה הוא אמור להוביל את הקבוצה לגבהים חדשים. נגמרו התירוצים. אף אחד לא יהיה מוכן לקבל את העונה המאכזבת של 2018-2019 שוב.

ואז העונה מתחילה…

בפרק הבא – ארבעת המחזורים הראשונים.